זועבי נ' מנורה חברה לביטוח בע" מ

פסק דין

בעלי הדין הסמיכוני לפסוק בתיק לפשרה, על יסוד הוראת סעיף 79א(א) לחוק בתי משפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.

במוקד התביעה נזקים שנגרמו לרכב התובע בעת העמסת מיכלים על משאית הנמצאת בבעלות צד ג'. הטרקטור שבאמצעותו הועמסו המיכלים, נמצא בבעלות אבי התובע – מבוטח הנתבעת, ובמועד שבו אירעה התאונה, נהג בו לא אחר מאשר התובע עצמו.

בהתאם לפרשת התביעה, בעת העמסת המיכלים, 3 מיכלים מלאים נפלו על רכב התובע והסבו לו את הנזקים המתוארים בחוות הדעת.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, טענה הנתבעת להעדר יריבות וביקשה דחיית התביעה נגדה. על ידי הנתבעת נטען לקיומה של קרבת משפחה בין התובע למבוטח הנתבעת שהינו אביו של התובע. נוכח האמור, ולאור החריג שבפוליסת הביטוח במיוחד החריגים שבסעיפים 5(א) ו- 5(ג) לפרק ב' לפוליסת הביטוח, אין הנתבעת חבה בשיפוי כלפי התובע ודין תביעתו להדחות.

כמו כן נטען כי, בהתחשב בעובדה כי התובע הוא זה שנהג ברכב המבוטח בעת קרות התאונה, הרי שהתובע עצמו הוא זה שגרם נזק לרכבו אף בשל כל אין הנתבעת חבה בפיצוי.

מעבר לדרוש הכחישה הנתבעת את חוות הדעת, אמיתותה ונכונותה וטענה כי התובע לא הציג קבלות המשקפות את התיקונים שבוצעו ברכבו ו/או כל אסמכתא אחרות בגין תיקון הרכב.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני היום נשמעה עדותו של התובע בלבד. מטעמם של בעלי הצדדים לא הובאו עדויות נוספות. לאחר שמיעת עדות התובע וטיעוני ב"כ הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להדחות נוכח החריגים שבסעיף 5(א) ו- (ג) לפוליסת הביטוח המחריגים במפורש נזקים מסוג הנזקים דנן מקשת הנזקים המקימים חבות ביטוחית.

למעשה, ואף אם אקבל טענת התובע לפיה אין התובע מתגורר באותה יחידת דיור עם אביו – מבוטח הנתבעת, עדיין עסקינן בנזק שנגרם על ידי נהג ברכב המבוטח (התובע), לרכוש הנמצא בבעלות נהג הרכב (התובע עצמו).

חבות הנתבעת כלפי התובע שהוא צד שלישי הנוהג הרכב המבוטח, מוחרגת באופן מפורש בסעיף 5 (א) לפוליסה הקובע כלהלן:

"החברה לא תהיה אחראית לתשלום כלשהו בשל:

(א) חבות לעניין נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בחזקתם או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם, או אחד מעובדיו, או אחד מקבלני המשנה".

במילים אחרות, בהתאם לתנאי הפוליסה שהצדדים אינם חלוקים על תחולתה על המקרה דנן, נזק הנגרם על ידי נהג ברכב מבוטחה של הנתבעת לרכושו של הנהג ובכלל זאת רכבו, אינו מכוסה על ידי פוליסת הביטוח ואינו בר פיצוי.

נוסף לאמור, יש ממש בטענת הנתבעת לתחולת החריג הנוסף הקבוע בסעיף 5(ג) לפוליסת הביטוח זאת בהתחשב במקום שבו אירעה התאונה והיותה של זו קשורה לטעינה ופריקה.

בנסיבות המפורטות לעיל, הריני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"א, 19 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: